CATEGORY: Documentary (Feature)
SPEECH BY: Asif Kapadia ו-James Gay-Rees
FILM: AMY
======תחילת תמלול======
ש. שלום רב, רבותיי. ברכות על הזכייה שלכם הערב. מה הייתה התגובה המפתיעה ביותר שקיבלתם על הסרט התיעודי הזה ברגע שהפצתם אותו?
ת. (Asif Kapadia) אני פשוט חושב שמה שקרה הוא שסוג התפיסה לגבי Amy השתנה. הרבה אנשים, במיוחד בארה"ב, אני חייב לומר שכאשר פגשתי אנשים לראשונה ודיברתי איתם, הם כמעט סיכמו את Amy במילה אחת: היא "תאונת רכבת". והדבר הגדול ביותר הוא שעכשיו אנשים חושבים עליה בצורה שונה מאוד. הם מבינים שהיא הייתה כישרון מדהים, היא הייתה כל כך חכמה, היא הייתה יפה. היא הייתה בריאה, היו לה חברים, היו לה אנשים שדאגו לה. יש בה הרבה יותר מזה. ולמעשה רוב האנשים אומרים שהם פשוט רצו לחבק אותה, הם פשוט רצו לתת לה קצת אהבה. וזה נהדר אבל למרבה הצער היא לא בהכרח קיבלה את כל האהבה הזו כשהיא הייתה בסביבה, אבל עכשיו אני חושב שיש לאנשים הרגשה הרבה יותר טובה לגביה, אז זה מה שהייתי אומר. זה השינוי הגדול, לדעתי.
ש. אביה של Amy Winehouse, כפי שאתם יודעים, היה פעיל ב-Twitter וביקר את הסרט ואתכם. ומה הייתם אומרים עכשיו כשהסרט זכה ב-Oscar?
ת. (James Gay‑Rees) אני חושב שבסופו של יום, רק כדי לחזק את מה ש-Asif אמר, שבסופו של יום הסרט הוא על Amy, ואתם יודעים מה, היא הפכה לקצת שק חבטות, היא הפכה לקצת בדיחה גרועה בעיתונות והסרט הזה פקח לאנשים את העיניים כלפיה שוב. ואנשים מבינים עכשיו איזה כישרון גדול היא הייתה והם נזכרו בזה. וזו הייתה העבודה שלנו. העבודה שלנו לא הייתה להאשים אף אחד, העבודה שלנו הייתה בעצם לספר לאנשים כמה גדולה הייתה Amy Winehouse. ואני חושב שעשינו קצת מזה ואני חושב שזה אמור להספיק.
ש. חברים, ברכות ענקיות. אני נרגש עבור שניכם. אני יכול לשאול אתכם, אני מאמין שאני צודק כשאני אומר שאתם בוחנים את Maradona כנושא לסרט הבא שלכם. מה העניין ב-Maradona? איך לדעתכם הסיפור הזה הולך להשתוות לשני הסרטים האחרונים שעשיתם ששניהם עוסקים בדמויות ציבוריות?
ת. (James Gay‑Rees) אז ככה ‑‑ עשינו סרט על Ayrton Senna, נהג המרוצים שהיה הבחור המוכשר והבטוח בעצמו בצורה בלתי רגילה שידע איך להתמודד עם לחצי הפרסום. עשינו סרט על Amy Winehouse שלא היו לה שום כישורים להתמודד עם לחצי הפרסום. והדבר הנהדר ב-Diego Maradona הוא שהוא אחד האנשים הכי מוכשרים שאי פעם דרכו על פני כדור הארץ. הוא לא אמור להיות כאן עדיין כי הוא כזה מטורף משוגע, אבל הוא עדיין כאן. אז זה סרט על שורד כנגד כל הסיכויים, בעצם.
ש. אז ל-Amy היו חיים כל כך נפלאים אבל הם הסתיימו בטרגדיה. מתי ידעתם שאתם רוצים לקבוע סוג כזה של טון כדי לעודד אנשים לדעת עליה יותר ומתי אתם יודעים שזה זמן טוב לשים סוף לסיפור?
ת. (Asif Kapadia) כלומר, הסרט התחיל כמעט שנה אחרי ש-Amy מתה, אז זה היה די מהר. וזה לקח בערך שלוש שנים להכין אותו. וכך מעולם לא פגשתי את Amy, מעולם לא ראיתי אותה מופיעה בשידור חי, לא הכרתי אותה אישית, אבל היא הייתה ילדה מקומית. אני מצפון לונדון, היא גרה קרוב מאוד למקום שבו גרתי. הסיפור התרחש כמעט בהמשך הרחוב. אז ההזדמנות הגיעה ופשוט התחלנו לדבר עם אנשים ולעשות מחקר וברגע שהתחלנו לעשות מחקר הבנו שיש סיפור אחר. היא הייתה אדם שונה מזה שכולם חשבו שהם מכירים. נראה היה שאנשים חושבים, אה, כן, אני יודע מי זו Amy Winehouse. ראיתי אותה בטלוויזיה, ראיתי אותה בהופעה, היא בלגן אחד גדול. אבל למעשה מה שהמשכנו לשמוע, מחבריה, היה שאם אתם הולכים לעשות את הסרט הזה אתם חייבים להראות את הילדה האמיתית, אתם חייבים להראות את Amy האמיתית. וזה הפך להיות כמו המשימה, זה מה שניסינו לעשות. ועבורי זה סרט על לונדון באותה מידה, זה סרט על המקום שבו אנחנו חיים, זה סרט על עכשיו. הרבה עיתונאים שראיינו אותי כשהכנו את הסרט היו האנשים שפגשו וראיינו את Amy. אז הרבה מזה עוסק בזה, זה סיפור על תעשיית הבידור, זה על המדיה, זה על עיתונות באותה מידה שזה עליה כאמנית וכזמרת וככותבת וכל דבר כזה. אז זה סוג של קרה בטעות, זה הגיע ואז זה הפך לקצת אובססיה לנסות לעשות את העבודה שלנו הכי טוב שיכולנו.
ש. ניקח את זה לצעד רחב יותר. אלו מאיתנו שמסקרים בידור יודעים שיש יותר מדי סיפורים כאלה, מישהו עם כישרון יוצא דופן, פוטנציאל יוצא דופן שנתפס כ"תאונת רכבת" ובמובנים מסוימים יחד עם התכונות הטובות היה "תאונת רכבת". האם אתם רואים בזה משל מזהיר שחורג מעבר לסיפור של Amy בלבד?
ת. (James Gay‑Rees) אני חושב שבהחלט, אני חושב שזה נפוץ מדי, כפי שאתה אומר. זה נמשך זמן רב. חלק מהסיפורים כתובים מראש וחלקם אני חושב שניתן למנוע. יש בחור שזכה בפרס הזה ב-2013 בשם Malik Bendjelloul על SEARCHING FOR SUGAR MAN. וכשהדמויות האלה מגיעות והן מאוד מוכשרות אבל מאוד פגיעות, הן זקוקות ליותר אהבה ותשומת לב, יהיו אשר יהיו הבעיות שעל הפרק. אבל אני חושב שפשוט כחברה ברמת המיקרו והמאקרו אנחנו פשוט צריכים לעבוד קשה יותר כדי לנסות ולהגן על הילדים האלה. לפעמים אפשר ולפעמים אי אפשר. אז זה משל מזהיר רק בגלל שאני חושב שהדרך שבה החברה מתפתחת והמדיה מתפתחת, כולם רוצים כותרת, כולם רוצים לנסות לצייר "תאונת רכבת" מהר ככל שהם יכולים. יש לזה מחיר לפעמים, ואני חושב שהלחצים שנלווים לפרסום המודרני הם כל כך גדולים שאנחנו צריכים לקחת צעד אחורה לפעמים ולחשוב, אתם יודעים, אלו חיים של אנשים. במיוחד ילדים צעירים שהם מוכשרים להפליא אבל אין להם זמן באמת להתפתח לאנשים מאוזנים לפעמים.
ת. (Asif Kapadia) אני רק אוסיף דבר אחד, והוא שחלק ממטרת הסרט היה סוג של לספר את הסיפור של Amy וסוג של להבין מי היא הייתה. עבורי כשהתחלתי ללמוד עליה ולראות אותה, סוג של התאהבתי בה ובאמת היה לי אכפת ממנה ורציתי שהעולם יראה את הילדה האמיתית. אבל מה שמצאתי גם הוא שהסרט הפך להיות על כל השאר ועד כמה היינו שותפים לדבר עבירה, בין אם בגדול ובין אם בקטן, בדרך שבה הצגנו אותה. בדרך שבה דיברנו עליה, בדרך שבה הגבנו, דברים שהיו באינטרנט שהיה קל לעשות לגבי אנשים שאולי נמצאים במצב רע כשבעצם הכל זו קריאה לעזרה. הם מחכים שמישהו יבוא ויטפל בהם ויגן עליהם ויציל אותם. ואני חושב שזה היה חלק מהמשימה של הסרט, פשוט בפעם הבאה אולי לגרום לאנשים לחשוב לפני שהם מעלים את ה-Tweet הנורא והמגעיל הזה או מה שאתה כותב או מה שאתה אומר על מישהו. זה מה שקיוויתי. כשחיפשתי אותה ב-Google בתחילת הסרט כל מה שראיתי היו תמונות איומות של Amy. שום דבר שקשור לכתבה עצמה. אבל הם בחרו תמונה נוראית שלה שתתלווה למשהו. עכשיו כשאני מחפש את Amy ב-Google, לפחות אני רואה כמה תמונות יפות, כי היא באמת הייתה די יפה ודי בריאה במשך זמן רב.
ש. Documentary היא קטגוריה בתעשייה שלעתים קרובות מתעלמים ממנה בדיונים על מגדר וגיוון גזעי. מה יכולים יוצרי סרטים דוקומנטריים לעשות כדי למשוך יותר תשומת לב לנושא הזה בקרב עמיתיהם?
ת. (Asif Kapadia) הוולשי. אני חושב שאם תסתכל על הזוכה שזה עתה עבר כאן ותסתכל על יוצרי הסרטים, אני חושב שזה אחד הז'אנרים שהוא למעשה די מגוון אלו מחלקות ה-Documentary. אבל כל מה שאנחנו יכולים לעשות זה לעשות את החלק שלנו. אני מרקע הודי, הרקע שלי מוסלמי, אני מרקע של מעמד הפועלים בצפון לונדון. לא גדלתי בעסקי הקולנוע, לא הכרתי אף אחד בעסקי הקולנוע. וכך כל מה שאני יכול לעשות זה לעשות את החלק שלי וסוג של להיות מגוון. מה שהייתי אומר לך זה לשאול את השאלות האלה את האנשים הלבנים שעולים לכאן, לא רק את האנשים החומים, כי אחרת זה עלול להפוך מישהו לגזען. אז תשאלו את שאלות הגיוון את כולם ואת עצמכם ואת הבוסים שלכם. כמה אנשים חומים בחדר הזה? כמה כאן, אבל שם לא הרבה. אז זה סוג של דבר עבור כולם, הייתי אומר.
======סוף תמלול======
אין לשכפל תמלילים אלה למעט כציטוטים קצרים המשמשים בשילוב עם דיווח חדשותי על ה-88th Academy Awards®. כל התוכן Copyright 2016 Academy of Motion Picture Arts and Sciences. "Oscar®," "Oscars®," "Academy Awards®," "Academy Award®," "A.M.P.A.S.®" ו-"Oscar Night®" הם סימנים מסחריים, ופסלון ה-©Oscar® הוא סימן עיצוב רשום וקניין המוגן בזכויות יוצרים של ה-Academy of Motion Picture Arts and Sciences. מידע נוסף לגבי "Terms & Conditions of Use" ו-"Legal Regulations for Using Intellectual Properties of the Academy" ניתן למצוא באינטרנט בכתובת http://www.oscars.org/he/legal
Academy of Motion Picture Arts and Sciences
Communications Department
8949 Wilshire Boulevard
Beverly Hills, CA 90211-1972
Phone (310) 247-3090
FAX (310) 271-3395
http://www.oscars.org/he
publicity@oscars.org